מדע פופולרי | מדריך לשיקום וטיפול בילדים עם שיתוק מוחין

עבור ילדים עם שיתוק מוחין, החיים יכולים להיות מאתגרים. עם זאת, מחקר קליני הראה שעם ניתוח בזמן, טיפול שיקומי ותמיכה פסיכולוגית מתמשכת מההורים, התפקודים המוטוריים שלהם יכולים להשתפר, ניתן לשפר את יכולתם לחיות באופן עצמאי, והם עשויים אף להשתלב מחדש בחברה ולנהל חיים מספקים.

מהן הנחיות השיקום לילדים עם שיתוק מוחין? מדריך שיקום וטיפול לילדים עם שיתוק מוחין

אנו מחלקים את הטיפול בילדים עם שיתוק מוחין למספר שלבים בהתאם למאפיינים שלהם. בכל שלב נתאר מה על ההורים לעשות.

שלב הגילוי
0-1 שנה:
לעתים קרובות אומרים ש"ילדים מתגלגלים בדרך כלל בגיל שלושה חודשים, מתיישבים בגיל שישה חודשים, זוחלים בשבעה חודשים והולכים בשמונה חודשים". אם ילד בבית סוטה באופן משמעותי מציר הזמן ההתפתחותי הזה, ההורים צריכים להיות זהירים וערניים לגבי האפשרות של שיתוק מוחין. במיוחד אם הילד מפגין תסמינים כגון חולשה כללית, גפיים תפוסות, גוף נוקשה, קושי בהאכלה, רפלקסים מוגזמים של פחד או בכי חלש, חשוב לפנות להערכה מקיפה בבית חולים בהקדם.

באופן כללי, ששת החודשים הראשונים נחשבים לתקופת השיקום המוזהבת לילדים עם שיתוק מוחין. אם ההורים יכולים לזהות ולטפל במצב מוקדם, יש סיכוי טוב שחלק מהילדים עם שיתוק מוחין ישיגו תוצאות שיקום משמעותיות, באופן אידיאלי לפני גיל שנה. הטיפול במהלך השנה הראשונה מתמקד בעיקר בתרופות נוירו-פרוטקטיביות ובטיפול שיקומי, החיוניים לשיפור משמעותי של הסימפטומים של הילד.

שלב השיקום המוקדם
1-2.6 שנים:

במהלך תקופה זו, ילדים עם שיתוק מוחין יכולים בדרך כלל לקבל אבחנה סופית. לאחר האבחנה, חיוני להתחיל טיפול מיידי, תוך התמקדות בעיקר באימוני שיקום. הצעד הראשון הוא לעזור להם ללמוד לשמור על תנוחות נכונות. ככל שהילד מפתח שליטה טובה יותר בתא המטען ויכולות האכלה, ניתן ליזום אימוני דיבור, תוך הכנה לכל ניתוח עתידי נדרש.

נקודות שיקום מרכזיות

רמת התפקוד המוטורי לפני הניתוח משתנה בין ילדים עם שיתוק מוחין, מה שאומר שחומרת המצב שונה, והדבר משפיע על התוצאות ארוכות הטווח. לדוגמה, ילדים שאינם יכולים לשבת או לעמוד לפני הניתוח יחוו רמות שונות של שיפור תפקודי בהשוואה לאלו שיכולים לשבת, לעמוד או ללכת לפני ההליך.

וריאציות של טון השרירים: טון גבוה, טון נמוך, טון רגיל

1. שיקום טרום ניתוחי:
המוקד העיקרי של שיקום טרום ניתוחי הוא הפחתת טונוס השרירים ומתיחה של גידים ורצועות. גישה זו יכולה להניב השפעות קצרות טווח, אבל היא לא באמת פותרת את הבעיות הבסיסיות של הילד. בדרך כלל, ברגע שהשיקום מושהה לתקופה, הבעיות נוטות לחזור, והדבר עלול להוביל להידרדרות מתמשכת של המצב, וכתוצאה מכך לעיוותים חמורים יותר בגפיים.

2. הקפידו על תכנית שיקום מובנית למניעת התרחשות של עיוותים בגפיים.

3. הקפידו על שגרה יומית עם זמנים וכמויות קבועות, תוך התקדמות הדרגתית. הימנע מגישות לא עקביות המובילות לתקופות מתחלפות של מאמץ אינטנסיבי והזנחה.

שלב הטיפול הכירורגי
טיפול כירורגי נותן מענה לבעיות גופניות מסוימות שלא ניתן לפתור באמצעות אימוני שיקום בלבד, כגון טונוס שרירים מוגזם ועוויתות שרירים. עבור ילדים עם שיתוק מוחין ספסטי, לעתים קרובות הם נשארים במצב של מתח גבוה ונוקשות למשך תקופות ממושכות, מה שמוביל להתקצרות גידים והתכווצויות מפרקים. כתוצאה מכך, הם עשויים ללכת על בהונותיהם במקום להניח את עקביהם על הקרקע כמו אנשים טיפוסיים.

בנוסף, בגלל טונוס שרירים גבוה, ילדים אלו לרוב חסרים את היכולת לווסת עצמית. הנושאים הנפוצים ביותר שהם מתמודדים איתם כוללים התכווצויות מפרקים, עיוותים, ניוון שרירים וקיצור. לעתים קרובות הם מופיעים עם quadriplegia, diplegia, או hemiplegia, לעתים קרובות מלווה בהפרעות תנועה. באופן דומה, בגלל טונוס השרירים המוגזם, ילדים עם שיתוק מוחין ספסטי חווים הפרעות תנועה שונות, כמו חציית רגליים בזמן הליכה או הליכה על בהונות. לעתים קרובות הם מדווחים שהגפיים שלהם מרגישות "נוקשות" יותר מאלו של אנשים טיפוסיים ויש להם טווח תנועה קטן יותר.

עקב טונוס שרירים גבוה מדי, לילדים עם מצב זה יש לעיתים קרובות שרירים נוקשים בגפיים. בעמידה או בהליכה, הם עלולים להפגין מתח גוף כללי, כאשר שתי הגפיים העליונות מכופפות לעתים קרובות, מה שמקשה עליהם להאריך את זרועותיהם במלואן. הגפיים התחתונות שלהם מציגות לעתים קרובות הליכה צולבת, המכונה בדרך כלל "הליכת מספריים". בשלב זה, מיקוד הטיפול עובר לגישה מקיפה המשלבת ניתוח ושיקום. שיקום טרום ניתוחי מכוון להנחת בסיס איתן לטיפול הניתוחי, בעוד שהשיקום לאחר הניתוח נועד לגבש עוד יותר את תוצאות הניתוח ולקדם התאוששות של תפקודים שונים.